מאמרים מכתבי עת בנושאי ביואתיקה
דף הבית   >   מאמרים מכתבי עת בנושאי ביואתיקה   >   המתת חסד (Euthanasia), החולה הנוטה למות (חוק)


המתת חסד (Euthanasia), החולה הנוטה למות (חוק)

"החופש למות בכבוד" - דתיות ועמדות כלפי המתת חסד (אויתנזיה) בקרב סטודנטים ישראלים למדעי החברה
פרופ' דן סואן.

המאמר עוסק בעמדותיהם של סטודנטים, תלמידי מדעי-החברה במכללה ציבורית גדולה בישראל, כלפי סוגיית המתת חסד ומיתת חסד בקרב חולים סופניים, לאור הפתיחות הגדלה והולכת בעולם בכל הנוגע לחופש למות בכבוד והליברליות הגוברת בבתי המשפט בישראל ובכנסת, בנושא זה. הנקודה העיקרית שניסה המחקר להעריך היא הקשר בין מידת דתיותם של הנחקרים (על פי הצהרתם העצמית) לבין עמדותיהם כלפי האויתנזיה. הממצאים המובאים במאמר מתבססים על מדגם של מאה עשרים ושבעה סטודנטים. השאלון שהוצג לסטודנטים ביקש לתהות על עמדתם כלפי המתת חסד בכלל, על עמדתם כלפי המתת חסד פסיבית, על עמדתם כלפי המתת חסד אקטיבית ועל השאלה אם למידת דתיותם יש קשר לכל אלה. המחקר מצביע על כך שתמיכתם של הסטודנטים באויתנזיה היא פושרת גם בלי להביא בחשבון את מידת דתיותם. גם תמיכתם של הסטודנטים החילוניים מסויגת למדי. סוגיות ותוצאות נוספות נדונות במאמר.

סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה , 1: 230-258, 2006
הפנייה למאמר


גם ל"צמח" יש זכויות
פרופ' אבינעם רכס

הסוגיה שבין החובה לטפל בחולה וזכות האדם על גופו כפי שמתבטאת ברצונו של אדם לגבי הדרך שינהגו בו לעת מותו. חברי הלשכה לאתיקה התירו הפסקת הזנה לחולה הנמצא במצב וגטטיבי קבוע ('צמח') מתוך השקפת עולם הרואה בכך "מיתת חסד" פסיבית שאינה מתערבת במהלך הרגיל של המחלה, וממלאת אחר רצון החולה.

זמן הרפואה , 2(18): 62, 2005
הפנייה למאמר


הזנה מלאכותית בסוף החיים
עו"ד עפרה גולן, עו"ד שרון בסן.

נושא ההזנה המלאכותית בסוף החיים שנוי במחלוקת. מצד אחד זהו טיפול שנועד לספק לחולה את הצרכים הבסיסיים של מזון ונוזלים, שבלעדיהם לא ניתן להתקיים, וככזה אינו אלא משמר חיים כל עוד הם נמשכים בדרך הטבע. מצד שני, מתן צרכים אלה באמצעות צינורות וציוד רפואי נתפש כאמצעי מלאכותי להארכת החיים. לפיכך, כשחולה נוטה למות ונמצא במצב בו טוב לו מותו מחייו, עולה במלוא חומרתה השאלה אם ההזנה הינה תחליף טכנולוגי להתנהלות הטבעית של הדברים, או שהיא מאריכה את החיים - או את תהליך המוות - באופן מלאכותי ובניגוד לדרך הטבע, כאשר אין לכך הצדקה מוסרית. ההכרעה בסוגיה זו נדרשת לצורך ההערכה האתית של הראוי והבלתי ראוי, במיוחד ככל שהדבר נוגע לחולים שאינם כשירים להביע את רצונם, ולצורך הקביעה המשפטית של גדרי האסור והמותר בכל הנוגע להזנה מלאכותית בסוף החיים ולהפסקתה. המאמר סוקר את הנתונים העובדתיים-רפואיים שנחוצים כרקע לקבלת ההחלטות על טיפול זה, את הגישות האתיות השונות בסוגיה שהובעו בספרות האתית והרפואית ואת ההיבטים המשפטיים של הנושא.

רפואה ומשפט, 31: 41-66, 2004
הפנייה למאמר


הבסיס ההלכתי להצעת "חוק החולה הנוטה למות"
פרופ' אברהם שטיינברג

דוגמאות מן המקרא וחז"ל, כמה גדרים שהוגדרו על ידי הראשונים, ופרטי דינים של גוסס וחיי שעה משמשים יסודות ועקרונות לדיון על היחס ההלכתי לחולה הנוטה למות. ראשי פרקים במאמר: ערכי יסוד: ערך החיים, בעלות אדם על גופו, היחס ליסורים, חיוב הטיפול בכל אדם. הגדרת החולה הנוטה למות. עניינים יישומיים: המתה במעשה, סיוע בהתאבדות, המנעות מטיפול מאריך חיים" הפסקת טיפול מאריך חיים, הארכת חיים לפי בקשת החולה, משככי כאב, העברת הטיפול למטפל אחר.

אסיא: מאמרים, תמציות וסקירות בענייני הלכה ורפואה , 18 (3-4): 25-39, 2003
הפנייה למאמר


החולה הנוטה למות: הרקע ההלכתי, דו"ח שטיינברג והשיח הביו-אתי בישראל
ד"ר יחיאל מ' בר-אילן

במאמר נסקרים המקורות ההלכתיים בני זמננו בנושא סוגיית הטיפול הרפואי בסוף החיים. מוצעים תריסר עקרונות מנחים המבטאים את גישת ההלכה האורתודוקסית בנושא. במאמר נבחנת הצעת החוק של 'החולה הנוטה למות' ע"י ועדת שטיינברג, לנוכח הרקע ההלכתי ומתוך ביקורת אתית הומניסטית. היהדות האורתודוקסית רואה בחיי אדם ערך כמעט עליון, שהוא שני אך ורק לערך הציות לרצון האל המתגלם בהלכה ופסקיה. מניעת סבל בלבד, היא סיבה לפעול לקיצור חיים, כל עוד אין הפעולה נכללת בגדרי האיסור ההלכתי כנגד קיצור חיים במעשה פעיל וישיר. שיקולים כלכליים או שיקולים של איכות-חיים אינם עילה לכך. נטען, כי האתגר הערכי הוא ליצור שיח אתי בין החוק הפוזיטיבי המעמיד את רצון האל המתגלם בהלכה האורתודוקסית לבין אתיקה נטורליסטית, שהיא רציונלית, אוניברסלית ושוויונית.

הרפואה , 142 (7): 558-562, 2003
הפנייה למאמר


התחיקה למען הזכות למות בכבוד: תמונת המצב בעולם
בינה דיבון

הרשימה נערכה על פי תוצאות הסקר שערכה הפדרציה העולמית של העמותות למען הזכות למות בכבוד ומשקפת את התשובות לשאלון שנשלח ל-33 עמותות ברחבי העולם, החברות בפדרציה. המצב המשתקף חלקי בלבד ועם זאת ניתן לעמוד על תמונת מצב בעולם.

חיים בכבוד , 15: 6-7, 2003
הפנייה למאמר


תהליך קבלת החלטות בסוף החיים
פרופ' אברהם שטינברג

הגישה והיחס לחולה הנוטה למות היא אחת הבעיות המוסריות הבולטות ביותר בתחום הרפואה, ונוגעות באפן אישי וישיר כמעט לכל אדם בין אם הדבר נוגע להחלטות לגבי סוף חייו שלו ובין אם בסוף חייהם של מי מיקיריו.

הרפואה , 142 (10): 672-673, 2003
הפנייה למאמר


17 קריטריונים למתן סיוע רפואי: שיחה עם ד"ר רפאל כהן אלמגור
נעמי פרידמן

שיחה עם ד"ר רפאל כהן אלמגור בעקבות מחקרו על הזכות למות בכבוד. מתי רשאית הרפואה לעזור לחולה שקץ בחייו.

חיים בכבוד , 14: 14-16, 2002
הפנייה למאמר


דו"ח הוועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות
פרופ' אברהם שטינברג

הקדמה, רקע היסטורי ועכשווי, עקרונות מנחים, הצעות החוק, דיונים, מטלות, המלצות ונספחים הקשורים לדו"ח הועדה הצבורית לעניני החולה הנוטה למות.

אסיא: מאמרים, תמציות וסקירות בענייני הלכה ורפואה , 18 (1-2): 5-23, 2002
הפנייה למאמר


הוראות רפואיות מקדימות
ד"ר משה זוננבליק

האוטונומיה של החולה, היא זכותו ליטול חלק בקבלת החלטות, מהווה עיקרון בסיסי באתיקה רפואית. הקושי בהפעלתו קיים בחולה שאינו בר שיפוט. בסקר שבוצע בישראל נמצא כי 50% בלבד מהצאצאים של חולים סופניים ידעו מהן העדפות ההורה במצב סופני לגבי טיפול תומך חיים, וגם אז לא מילאו אחר רצונו. פיתרון לכך נמצא בכתיבת הוראות רפואיות מקדימות. בארה"ב, משנת ,1991 קיימת דרישה בחוק המחייבת מוסדות רפואיים ליידע חולים באישפוזם לאפשרות כתיבת הוראות מקדימות. היתרונות והניסיון שנלמד בארה"ב מתוארים במאמר.

הרפואה , 141 (2): 181-188, 2002
הפנייה למאמר


הזנת חולה במצב סופני והזכות למות
ד"ר רם ישי

בשנים האחרונות התפתח ויכוח על מתן תזונה לחולה במצב סופני, המעלה את סוגיית כיבוד האוטונומיה של החולה ומילוי רצונו. באפן מעשי, עשוי להווצר עימות בין שיקולו של רופא מטפל לבין עמדת החולה עצמו, בני משפחתו או בית המשפט בשאלה האם להעניק לו טיפול רפואי או הזנה, אם לאו.
המאמר דן בהגדרת מוות בתקופתנו, הגדרת מוות בכבוד, עמדת היהדות, הארכת חיים, הסכמה מדעת ומחויבות הרופא המטפל.

הרפואה, 141 (2), 2002
הפנייה למאמר


המתת חסד- אותנזיה, היבטים מוסריים משפטיים ומעשיים התמודדות בחו"ל ובארץ

המאמר דן בהיבטים השונים של סוגיית המתת החסד (אויתנזיה), ובעיקר בהיבטים המוסריים, בארץ ובעולם. הוגדרו מושגי יסוד בסוגיית האויתנזיה, כמו מוות בכבוד, אויתנזיה פסיבית, אויתנזיה אקטיבית, ומהו הגבול הדק העובר ביניהן. הובאו נימוקים בעד האויתנזיה הפסיבית מתחום האתיקה, ונימוקים נגד, בעיקר מטעמי הדת היהודית שאוסרת על המתת חסד והתאבדות, וכמו כן מחשש לפריצת גבולות. השאלות המוסריות, המשפטיות, הרפואיות והחברתיות המתעוררות בעניין המתת החסד מציבות בפני בתי-המשפט ובתי-המחוקקים דילמות, שהן בין הקשות והכאובות ביותר לפתרון. (הערה: בישראל, חוקק חוק החולה הנוטה למות ב-2005).

ספריית הכנסת, 2002
הפנייה למאמר


הצעת חוק: החולה הנוטה למות, התשס"ב - 2002: הדיונים, ההשגות וההסכמות

אסיא: מאמרים, תמציות וסקירות בענייני הלכה ורפואה , 18 (1-2): 25-58, 2002
הפנייה למאמר


מיתת חסד וההמתת חסד: עמדות, רצונות והתנהגות הציבור, החולים והרופאים
פרופ' שרה כרמל

בסקירה מודגמים פערים משמעותיים בין עמדות והתנהגות הרופאים להעדפות הציבור ביחס לטיפול רפואי בסוף החיים. רוב הפתרונות המוצעים מעוררים דילמות מוסריות ומקצועיות, וכן שאלות כלכליות ומדיניות הגורמות למחלוקות.

הרפואה , 141 (6): 538-543, 2002
הפנייה למאמר


חובת הרופא על פי ההלכה - לטפל בחולה סופני המסרב לטיפול רפואי
הרב ד"ר יעקב גניזי

עם התפתחות המחקר הרפואי גדל הידע הרפואי מאד, התגלו הגורמים למחלות רבות ופותחו תרופות וטיפולים לרבות מהן. תוחלת החיים הוכפלה, ואף במקרים בהן אין ביכולת הרופא לרפא כליל את המחלה, יש באפשרותו לדחות את המוות, בעזרת טיפולים חדישים. מציאות זו מעוררת דילמה ישנה במלוא עוזה. האמנם יש להאריך חיים בכל מחיר האם הערך העליון הוא הארכת החיים, אף לתקופה מוגבלת ומה כאשר הדבר בא על חשבון פגיעה קשה באיכות החיים, וגורם לחיי ייסורים וצער

אסיא: מאמרים, תמציות וסקירות בענייני הלכה ורפואה , 17 (3-4): 51-74, 2001
הפנייה למאמר


לקסיקון: מקדושת החיים עד חוק זכויות החולה - מונחי יסוד בנושא "הזכות לחיות ולמות בכבוד"
בינה דיבון וד"ר רותי רביד

הלקסיקון כולל מונחים הקשורים בנושא "הזכות לחיות ולמות בכבוד" ונושאים משיקים לו, כגון- מצב סופני, המתת חסד, המנעות מהארכת חיים, איכות חיים קדושת החיים ועוד...

חיים בכבוד , 13: 16-17, 2001
הפנייה למאמר


הערות והארות בעניין "אשיות המרקם התרבותי והרוחני של חברתנו". (על המתת חסד)
פרופ' מנחם אלון

נושא המתת חסד (Euthanasia), הפסיבית והאקטיבית, עולה יותר ויותר בהגותם של הוגים ואנשי הלכה ובפסיקת בתי המשפט. שני מצבים נדונים:האחד, חמור יותר- חולה סופני (terminally ill), והשני - חולה שהוא במצב 'צמח' (persistent vegetative state - PVS). כך מוגדר במערכות משפטיות רבות ושונות וגם במערכת המשפט של מדינת ישראל.

שערי משפט , 2 (2): 121-132, 2000
הפנייה למאמר


הארכת חיי החולה הסופני - רשות או חובה
ד"ר סודי נמיר

האם יש חובה להאריך חייו של חולה סופני, מהי שעת קביעת המוות וכיצד יש לטפל, אם בכלל לטפל בחולה הסובל מייסורים, שעל ידי טיפול מאריכים את חייו, אך גם את סבלו. דעות הפוסקים והרופאים חלוקות.

אסיא: מאמרים, תמציות וסקירות בענייני הלכה ורפואה , 16 (3-4): 9-17, 1998
הפנייה למאמר


מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט
ד" מרדכי הלפרין

בד בבד עם התפתחות הרפואית מתחוללים תהליכים חברתיים רבי עוצמה המשפיעים גם על אופי הטיפול הרפואי ועל יחסה של החברה לסוגיות הקשורות בבריאות, חולי ומוות. חיים מלאי סבל עם תוחלת קצרה היו גם בעבר הרחוק מוקד לדיונים אתיים ומשפטיים על המתת חסד. השיקולים השונים לכאן ולכאן לא השתנו.

אסיא: מאמרים, תמציות וסקירות בענייני הלכה ורפואה נ"ט-ס (כרך ט"ו ג-ד) אייר תשנ"ז (1997)
הפנייה למאמר


Euthanasia
Abraham S. Abraham, M.D., F.R.C.P.

Halacjaic viewpoints on the difficult and sensitive issues of euthansia (practice of mercifully ending a person's life in order to release the person fron an incrable disease, intolerable suffering, or undignified death. Definition taken from Encarta Encyclopedia http://encarta.msn.com)

JME Book Vol. II, pp.366-375 (2006)
הפנייה למאמר










© כל הזכויות שמורות, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2002